<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פי"ב</h1>
<h2>דף ז.</h2>
ולשון קיום שטרות הוא שיאמר מכיר אני חתימתן של אלו, וזהו יתקיים בחותמיו, או שיאמרו הם זה כתב ידינו. וזהו שאמרו פרק המביא גט תניין (גיטין ט"ו א'), או כלו בקיום הגט, או כלו בתקנת חכמים, פירוש, כשאר קיום שטרות, שכל אחד ואחד יעיד על חתימתו או שיעידו עליהם שנים דעלמא. או כלו בתקנת חכמים, שהאמינו השליח על חתימת שני עידי הגט.
<h2>דף כ.</h2>
הבורר לו דיין לדון, משקנו ממנו בקנין, אין יכול לחזור בו, וכן הביאו בעל העטור ז"ל. ואם לא קנו מידו אלא שכתבו שטרי בירורין מדעת שניהם, יש מי שאומר שאין יכולין לחזור בהם, וי"א משטענו בפניהם אין יכולין לחזור בהם, ואף על פי שלא קנו ושלא כתבו. וכן משמע מהירושלמי פרק דיני ממונות בתרא (סנהדרין פ"ג ה"ד) קבל עליו בפני שנים יכול הוא לחזור בו, בפני שלשה אינו יכול לחזור בו. פירוש קבל, התרעם.
<h2>דף קיז.</h2>
ולענין גרמא בנזיקין קיימא לן פרק הכונס צאן (בבא קמא ס' א') כרב אשי שהוא פוטר. ומיהו דוקא גרמא דאתי מעלמא כגון נמייה (בבא בתרא כ"ב ב') או (בבא קמא ס' א') שאין בליבתו כדי ללבותה, אבל גרמא דאתי מדידיה חייב. דהא אמרינן (בבא בתרא כ"ו א'), ולרבינא, מאי שנא מגץ היוצא מתחת הפטיש דחייב, משמע דלגבי תשלומין קאמר. וכן נמי כתב בעל העטור ז"ל. וכן נמי דעת הרב אלפאסי ז"ל, שהרי פרק כיצד הרגל (בבא קמא כ"ו ב'), גבי הא דאמר רבא, זרק כלי מראש גגו והיו תחתיו כרים וכסתות, וקדם וסלקן או בא אחר וסלקן פטור, בעידנא דשדא, מפסיק פסקי גיריה. כתב ז"ל, מסתברא לן דלית הלכתא בהא כרבא, משום דסבירא ליה דלא דיינינן דינא דגרמי, דהא הוא דאמר בפרק הגוזל קמא (בבא קמא צ"ח א') השורף שטרותיו של חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, וקיימא לן דלית הלכתא הכי, דאמרי' (שם), כפייה רפרם לרב אשי ואגביה כשורא לצלמי. אבל גירי פשיטא לן דחייב. וכדאמרינן פרק הבית והעליה (בבא מציעא קי"ז א'), הני בי תרי דהוו דיירי חד עלאי וחד תתאי, וכי מטי עליון מיא מזקי לתחתון, תחתון מתקן. דעל הניזק להרחיק את עצמו ודוקא דאיכא מעזיבה דמתם תיימי מיא והדר אזלי, אבל ליכא מעזיבה, גיריה הוא ועליון מתקן. וכן (כתובות פ"ו א') המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו משלם את הכל. ואפילו מכר שטר של אלף במנה, משלם אלף, דמשום מזיק אנו מחייבין אותו, דבריא הזיקיה. והיינו דאמרי' פרק הכותב (שם) דלמאן דדאין דינא דגרמי משלם כשורא לצלמי, וכן כל כיוצא בזה.
